גידולי ריאה הם מהמובילים בעולם בגורם תמותה מסרטן, וניתן למנע חלק ניכר מהם על ידי הפסקת עישון. במאמר כאן סיכמתי נתוני תחלואה מישראל, חידושים בטיפול במחלה מתקדמת, מידע המשתקף מ”מחקרי עולם-אמת” במכון המחקר במכבי שירותי בריאות, והסבר על שימוש ב”ביופסיה נוזלית”.
הפסקת עישון
עישון אחראי ל-80-90% מגידולי הריאה, ומעלה סיכון לגידולים נוספים, למחלת ריאות כרונית, ולמחלות לב וכלי דם (1). בישראל, 20.1% מהנשאלים הבוגרים מסווגים עצמם כמעשנים, ו- 15% מהתלמידים התנסו בעישון סיגריות (2). הפסקת עישון יכולה למנוע 1 מבין 5 מקרי המוות באוכלוסייה מערבית (3). למידע נוסף על גמילה מעישון ניתן לפנות למוקד הלאומי של משרד הבריאות, לקופות החולים ולאגודה למלחמה בסרטן.
תחלואה בסרטן ריאה בישראל
מפרסומי רשם הסרטן הלאומי, בשנת 2018 אובחנו בישראל 2,693 חולים חדשים בסרטן הריאות, 61.6% גברים והשאר נשים. עיקר התחלואה נצפה בגילאי 55 שנה ומעלה, והגיל הממוצע בעת האבחנה הוא 70 שנה ביהודים, ו-67 שנים בערבים. סרטן הריאה מוביל בסיבת מקרי פטירה מכלל מקרי הסרטן בגברים, ובנשים הוא ממוקם שני אחרי סרטן השד. בשנת 2018 נפטרו 1,908 ישראלים מהמחלה.
טיפול במחלה גרורתית
ככלל אתייחס כאן לגידולים מסוג תאים שאינם קטנים המהווים 85% מגידולי הריאה הראשוניים ומכונים NSCLC (non-smaill cell lung cancer). מחלה גרורתית באבחנה קיימת ב-40% מהמקרים, וגרורות אחרי טיפול מקומי יכולות להתפתח גם בגידולים שאובחנו תחילה בדרגה 1-3 (5). עד לפני מספר שנים הטיפול המועדף היה שילוב תרופות מסוג כימותרפיה שאחת מהן נקראת פלטינום, ובחלק מהמקרים הוספה תרופה המונעת יצירת כלי דם בגידול. משך החיים הממוצע היה כ-10 עד 13 חודשים (5), ועלה צורך דחוף בטיפולים יעילים יותר ורעילים פחות.
בשנים האחרונות הוכללו בסל הבריאות בישראל בדיקות להתאמת טיפולים תרופתיים שאינם כימותרפיה, ובכללן בדיקות למוטציות שונות בגידול שיכולות לכוון ל”טיפולים מותאמים אישית” לפי סוג המוטציה שנמצאה. בנוסף, הוכללה בדיקת PDL1 בגידול, שהתוצאה שלה יכולה לסווג חלק מהגידולים כמתאימים לטיפולי אימונותרפיה. הבדיקות מתבצעות על דגימה (ביופסיה) הנלקחת מרקמת הגידול. הסיכוי למצוא מוטציות המאפשרות טיפולי רפואה מותאמת אישית בישראל הוא כ-25%, וגבוה יותר בנשים, במאובחנים שלא עישנו בעבר, ובגידולים מסוג Adenocarcinoma, נתונים מישראל על טיפולים מותאמים אישית, שניתנו למי שאובחן בשנים 2013-2017, הראו תועלת מתמשכת, וכ-20% המטופלים נותרו בחיים לאחר 5 שנים (6). כיום בסל הבריאות בישראל טיפולים מותאמים אישית מודרניים ויעילים יותר (כנגד EGFR, ALKת BRAFת NTRK), וצפוי שאחרי 3 שנים למעלה מ-50% המטופלים יהיו בחיים (7). לסל הבריאות של 2022 מתווספים טיפולים מותאמים אישית למחלה גרורתית (כנגד מוטציות ב-MRT , RET וטיפול נוסף כנגד מוטציות ב-ALK) כמו גם טיפול מונע אחרי ניתוח לחולים עם מוטציות שכיחות בגן ל-EGFR.
טיפולי אימונותרפיה (תרופות המעודדות את המערכת החיסונית לפעול כנגד רקמת הסרטן) כטיפול בודד נכנסו תחילה לשימוש בחולים שמחלתם התקדמה אחרי כימותרפיה, ועם השנים הצטבר מידע שגם בקו טיפול מתקדם כ-13% מהמטופלים נותרו בחיים 5 שנים (6). בשנת 2017 הוכלל בסל הבריאות בישראל טיפול בתכשיר אימונותרפיה בודד בקו הראשון, עבור תת-קבוצה של גידולים שסווגו כמתאימים לטיפול לפי בדיקת PDL1. מדובר בטיפולים קלים יחסית הניתנים למשך שנתיים ואז מופסקים. הטיפול הוכלל על סמך פרסומים שהראו הכפלת אורך החיים הממוצע בטיפול החדיש וסיכוי של 32% להישרדות אחרי 5 שנים (8).
משנת 2019 נכנסו לסל הבריאות טיפולים המשלבים כימותרפיה למספר מצומצם של חודשים, יחד עם אימונותרפיה הניתנת עד שנתיים, עבור גידולים שאינם מתאימים לטיפול בגישה של רפואה מותאמת אישית. זאת בעקבות פרסומים שהוכיחו: הארכת תוחלת החיים הממוצעת בטיפול המשולב, עליה בסיכויי הישרדות לשנתיים לסדר גודל של 36-47%, והישרדות ללא חזרת מחלה גם לאחר סיום הטיפולים (9,10,11).
מידע מ”מחקרי עולם אמת” ממכון המחקר של מכבי
החל משנת 2017 עוקב מכון המחקר של מכבי אחרי חולים חדשים עם סרטן ריאה גרורתי. פרסום ראשון הופיע השנה (12) על חולים שאובחנו בשנים 2017-2018, ומצביע על היענות מהירה של הצוותים הרפואיים לשימוש מושכל בבדיקות ובטיפולים החדישים (12). תוצאות על התועלת בטיפולים בישראל צפויות להתפרסם בקרוב.
“ביופסיה נוזלית”
הביופסיות לאבחון ואפיון גידולי ריאה גרורתיים דורשות תהליך פולשני להשגת דגימה מהגידול. המונח “ביופסיה נוזלית” מתייחס לביופסיה הנלקחת מנוזלי הגוף כמו דם, והפרדת תאים סרטניים או תוצרי פירוק שלהם (כמו החומר הגנטי DNA ועוד) מתאי הדם. על החומר של תאי הגידול ניתן לבצע בדיקת חלק מהמוטציות. בשנים האחרונות בוצעו בישראל “ביופסיות נוזליות” לאבחון שינוי גנטי בודד בחולים שקיבלו טיפול מותאם אישית מהדור הוותיק, והפסיקו להגיב לטיפול (13). בתקופה הקרובה מיועדות להיכנס למכונים הפתולוגים בישראל ביופסיות נוזליות שתבדוקנה מספר גנים שכיחים הנדרשים להחלטה על “טיפול מותאם אישית” כאלטרנטיבה לביופסיה פולשנית בחלק מהמצבים (14).
לסיכום:
בישראל מאובחנים מידי שנה קרוב ל-2,700 חולים עם סרטן ריאה.
הפסקת עישון היא הטיפול הטוב ביותר למניעת תחלואה ותמותה.
עד לאחרונה הטיפול בסרטן ריאה גרורתי מסוג תאים שאינם קטנים התבסס על כימותרפיה לבד או עם תרופות המשפיעות על יצירת כלי דם בגידול, וממוצע ההישרדות היה כשנה.
כיום בעת האבחנה של גידול גרורתי מתקיימות בדיקות מקיפות על הרקמה שנלקחה לצורך החלטה טיפולית הכוללת טיפולי רפואה מותאמת אישית, אימונותרפיה לבד, או שילוב כימותרפיה עם אימונותרפיה. הטיפולים החדישים מעלים משמעותית את אורך חיי המטופלים ויתכן וחלקם נרפא.
מכון המחקר של מכבי פרסם מידע התומך בהיענות מהירה של צוותים רפואיים בישראל לשימוש מושכל בטכנולוגיות אבחון וטיפול.
“ביופסיה נוזלית” על רקמה סרטנית המבודדת מבדיקת דם פשוטה, יכול לסייע באבחון ובהחלטה טיפולית במקרים מסוימים, וצפוי להיכנס בקרוב למכונים הפתולוגים בישראל.
קישורים למאמרים:
- https://bmcpublichealth.biomedcentral.com/articles/10.1186/s12889-017-4590-3
- https://www.gov.il/he/departments/news/31052021-01
- https://www.hhs.gov/surgeongeneral/reports-and-publications/tobacco/2020-cessation-sgr-infographic-by-the-numbers/index.html
- https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/lung-2021
- https://www.jto.org/article/S1556-0864(15)32963-4/fulltext
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19627170/
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7658494/
- https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa1913662
- https://oncologypro.esmo.org/meeting-resources/esmo-virtual-congress-2020/keynote-024-5-year-os-update-first-line-1l-pembrolizumab-pembro-vs-platinum-based-chemotherapy-chemo-in-patients-pts-with-metastatic-nsclc
- https://ascopubs.org/doi/10.1200/JCO.2020.38.15_suppl.9582
- https://www.esmo.org/oncology-news/longer-follow-up-continues-to-support-first-line-pembrolizumab-plus-chemotherapy-in-metastatic-squamous-non-small-cell-lung-cancer
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33449799/
- https://www.futuremedicine.com/doi/10.2217/imt-2020-0347
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6403194/
- https://ascopost.com/News/59782