טיפולים תרופתיים בגידולי שד גרורתיים מתמקדים בשיפור השליטה בגידול, דחיית הזמן להתקדמות המחלה, ושמירה על איכות חיי המטופלות. עם זאת, יעילות גבוהה בחלק מהטיפולים לא תמיד מתורגמת להארכת חיים. מעבר לסיבות כמו התפתחות עמידות לתרופה חדשה אחרי תקופה של תועלת גבוהה, קיימים הסברים נוספים: ראשית גידולי השד הם לא מחלה אחת אלא “קבוצות” של גידולים, שנית חלק מהקבוצות עם מהלך קליני מאד ממושך ויש לעקוב מספר שנים כדי להוכיח יתרון הישרדותי, ושלישית בחלק מהמחקרים בהם משווים טיפול חדש לטיפול סטנדרטי, בעת התקדמות המחלה בזרוע הטיפול הסטנדרטי ניתנת האפשרות לעבור לטיפול החדש ולסגור פערי הישרדות.
לשמחתנו, יותר ויותר טיפולים תרופתיים מותאמים לקבוצת הגידול במחלה גרורתית מראים כעת הארכת חיים, ובכינוס ESMO 2021 פורסמו מחקרים חיוביים נוספים.
נתחיל בגידולים “הורמונים” שבהם מתבטאים קולטנים להורמוני המין (אסטרוגן ופרוגסטרון) ואין ביטוי ביתר של החלבון Her2, מרבית הגידולים הנ”ל הם בנשים לאחר הפסקת המחזורים, ובעבר היה מקובל להתחיל טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי ארומטזה (מעכבים יצירת אסטרוגן מהורמוני מין גבריים המשתחררים מבלוטת יותרת הכליה) כמו אנסטרזול או לטרוזול. בשנים האחרונות הוסף לטיפול במעכבי ארומטזה גם טיפול פומי (בכדורים) באחת מבין התרופות ממשפחת מעכבי CDK4/6 בניהם Palbociclib (שם מסחרי “איברנס”), Ribociclib (שם מסחרי “קישקלי”) ו- Abemacickib (שם מסחרי “ורזניו”). זאת משום שנמצא שהשילוב האריך משמעותית אץ משך השליטה במחלה בקו הטיפול הראשון, כמעט הכפיל אותו. כעת הבשיל אחד המחקרים – “MONALEESA-2”, שהשווה טיפול בקו הראשון בין לטרוזול לעומת לטרוזול עם קישקלי. במעקב של 80 חודשים נמצאה הארכת חיים של שנה נוספת בשילוב, ותוספת של 12% בסיכויי ההישרדות ל-6 שנים לסך 44%.
קבוצה אחרת של גידולים, מושפעת מביטוי ביתר של החלבון Her2. בעבר נחשבו אלימים אולם מאז שנכנסו טיפולים ביולוגים מבוססי Trastuzumab (נוגדן כנגד Her2, שמות מסחריים הרצפטין אוגיברי ועוד) התאפשרה הארכת חיים משמעותית. בשנים האחרונות, טיפול ביולוגי המשלב Trastuzumab עם נוגדן נוסף Pertuzumab (מוכר בשם “פרג’טה) וכימיה, תרם בממוצע עוד 16 חודשים להארכת חיים לעומת Trastuzimab וכימיה לבד, וכ-37% מהמטופלות נותרו בחיים אחרי 8 שנים. עד לאחרונה קו הטיפול המומלץ הבא היה T-DM1 (מוכר בשם המסחרי “קדסילה”) שהוא הנוגדן Trastuzumab שמוצמדת אליו כימותרפיה מסוימת. בכינוס ESMO לפני כחודש פורסם מדקר DESTINY-B03 בו בקו הטיפול השני נבדק הטיפול המקובל T-DM1 לתכשיר אחר של נוגדן מוצמד לכימותרפיה T-DXd המוכר בשם המסחרי EnHer2. למרות שהמעקב קצר יחסית ועומד על 16 חודשים בלבד, נצפו כבר יתרונות מובהקים בהארכת התקופה בה אין התקדמות המחלה עם EnHer2, עם הישרדות ללא התקדמות לשנה שהשתפרה מ-34% ל-76%, ושיפור הישרדות לשנה מ-86% ל-94%/ תכשיר זה אינו כלול בסל הבריאות בישראל בעת פרסום כתבה זו.
קבוצה שלישית של גידולים מכונים Triple Negative, נחשבים אלימים יחסית, ובהם אין ביטוי הקולטנים אסטרוגן או פרוגסטרון, ואין ביטוי ביתר של החלבון Her2. עד לאחרונה הטיפול בגידולים אלו התבסס על כימותרפיה בלבד, ובשנים האחרונות נמצא יתרון בטיפול “אימונולוגי” בתכשיר Atezolizumab (מוכר בשם “טסנטריק”) עם כימיה הקרויה “אברקסן” בתת-קבוצה של כ-40% ממטופלות עם גידולים אלו בהן בתאים בסביבת הגידול מתבטא חלבון הקרוי PDL1 והטיפול הוכלל בסל הבריאות עבורן. בכינוס השנה הוצגו נתוני הישרדות במחקר KN-355 שהשווה כימותרפיה מקובלת לכימותרפיה עם תכשיר אימונותרפיה אחר Pembrolizumab (מוכר בשמו המסחרי “קיטרודה”). במעקב חציוני של כ-3 וחצי שנים נמצא יתרון הישרדותי לזרוע הטיפול המשלבת אימונותרפיה בנשים עם ביטוי גבוה של PDL1 עם תוספת ממוצעת של כ-7 חודשים לטובת הארכת חיים ועליה של 14% בסיכויי הישרדות אחרי שנה. הטיפול נמצא בסל חלק מקופות החולים כאלטרנטיבה לטסנטריק ומועמד לכניסה לסל הקרוב בהתוויה זו.
לפרסומים המקוריים: