מידע חדש על טיפול משלים בנשים עם סרטן השד ורקע תורשתי בגנים BRCA1/2.
שגיאות מולדות בגנים BRCA1/2 אחראיות לגידולי השד בכ-7% מהמקרים במדינות רבות. ביהודים ממוצא אשכנזי קיימות מספר שגיאות הקרויות founder mutations שעברו מדור לדור, ומופיעות ב-2.5% מהאוכלוסייה הבריאה. מבין המקרים המאובחנים בישראל עם סרטן השד, כ-10% מהגידולים בנשים אשכנזיות וכ-7% מהמקרים בנשים ממוצא עירקי, קשורים במוטציות בגנים אלו. נשאיות נמצאות בסיכון מוגבר בהשוואה לאוכלוסייה רגילה לפתח גידולי שד, גידולי שחלה וגידולים נוספים (לבלב, לימפומה, ובגברים גם סרטן שד וסרטן ערמונית). הסיבה לסיכון המוגבר קשורה בעובדה שלגנים אלו תפקיד בתיקון נזקים בחומר הגנטי (ה-DNA). נשאיות נולדות עם גן אחד פגום, וכאשר הגן השני נפגע ברקמה מסוימת מתפתח שם גידול סרטני. תרופות ממשפחת מעכבי PARP גורמות הרג סלקטיבי של תאים סרטניים בגידולים שהתפתחו על רקע תורשתי זה. אחת התרופות ממשפחה זו, ה- Olaparib (שם מסחרי לינפרזה), ניתנת בכדורים וכלולה בסל הבריאות בישראל למספר התוויות של גידולים שהתפתחו על רקע תורשתי ב- BRCA1/2 ובכללן סרטן שד גרורתי, סרטן שחלה, וגידולי לבלב מתקדמים.
מחקר Olympia A בחן את התועלת של טיפול משלים ב-Olaparib למשך שנה, בנשאיות שפתחו סרטן השד מקומי שהוגדר בסיכון מוגבר להישנות, ובתנאי שבגידול אין ביטוי ביתר של החלבון Her2. נכללו נשים עם גידולים מסוג TN= Triple negative (אינם מבטאים קולטנים לאסטרוגן, פרוגסטרון או את החלבון Her2 ואופייניים לנשאיות של BRCA1) או גידולים הורמונליים HR+ (מבטאים קולטנים לאסטרוגן ו/או פרוגסטרון, ואופייניים לגידולים של נשאיות BRCA2). טרם הטיפול המשתתפות נותחו וסיימו טיפולים כימותרפיים (כימותרפיה ניתנה או בסט טרום-ניתוחי או כטיפול משלים לאחר הסרת הגידול). מחצית המשתתפות קיבלו פלסבו, ומחציתן Olaparib במינון של 300 מ”ג פעמיים ביום לשנה. שאלת המחקר הראשונית הייתה הישרדות ללא הישנות גידול פולשני Invasive disease free survival = iDFS.
למחקר גויסו 1,836 משתתפות בין השנים 2014-2019, לאחר מעקב חציוני של שנתיים וחצי , וועדה חיצונית המליצה להפסיק את המחקר כיון שנצפה יתרון מובהק לטובת זרוע טיפול ב-Olaparib עם ערכי iDFS ל- 3 שנים של כ-86% לעומת 77% בזרוע הביקורת (יHR 0.58 ומובהק סטטיסטית). הסיבה העיקרית להבדל הייתה מניעה יעילה של הופעת גרורות מרוחקות בזרוע המחקר, וערכי הישרדות ללא גרורות מרוחקות אחרי 3 שנים היו 87.5% בזרוע Olaparib ו-80.4% בזרוע הפלסבו HR 0.57) ומובהק סטטיסטית). המעקב עדיין קצר מכדי לראות הבדל מובהק בהישרדות, הסבילות לטיפול הייתה טובה. המחברים הסיקו שהתוצאות מעודדות ומוכיחות הפחתת הישנות פולשנית בנשאיות עם גידול שד בסיכון גבוה המקבלות טיפול ב-Olaparib לשנה בסיום הטיפולים הכימיים.
יש לציין כי התכשיר טרם נרשם בהתוויה זו ואינו נמצא בסל הבריאות בישראל.
פרופ’ בלה קאופמן ז”ל הייתה אחת החוקרות שהובילו מחקר זה, יהי זכרה ברוך.
לפרסום המקורי