מבוא לגידולי השחלה
גידולי השחלה מתחילים מרקמת השחלות. הסוג השכיח ביותר, גידול אפיתליאלי, יכול להתחיל גם מתאי ציפוי חלל הצפק (peritoneum) או החצוצרות.
תסמינים ואבחנה: לרב בשלבים מוקדמים כשהגידול מוגבל לשחלה אין תסמינים, אך כשהמחלה מתקדמת באגן ובחלל הבטן יכולות להופיע תלונות של בטן תפוחה, כאבים בבטן ובאגן, תחושת לחץ בבטן אחרי אכילה של כמות מצומצמת של מזון, או תלונות הקשורות בלחץ על שלפוחית שתן כמו תכיפות לא מוסברת במתן שתן. לפעמים ההסתמנות היא חולשה, עצירות, כאבי גב, או דימומים לא סדירים מהנרתיק. אם הרופא יחשוד בגידול שחלה הוא יזמין מספר בדיקות כולל בדיקת רופא נשים וסונר וגינלי, בדיקת דם ל-CA 125, וסיטי בטן ואגן. יש לזכור שרמת CA 125 עולה בגירוי חלל הבטן מסיבות שונות ויכולה לעלות בנשים פרה-מנופאזליות למשל בעת הביוץ. בנוסף, הבדיקה יכולה להיות תקינה ב-20% מהנשים עם גידול מתקדם ו-50% עם גידול מוקדם, ולכן היא מבוצעת יחד עם הבדיקות הנוספות שצוינו. בכל מקרה של חשד לגידול בשחלה כדאי לערב גניקולוג-אונקולוג: האבחנה תתבצע בביופסיה או בניתוח שיש לו כללים מיוחדים.
סוגי גידולים:
הסוג השכיח ביותר הוא גידול אפיתליאלי, מקורו בתאי הציפוי של השחלה או חלל הבטן או החצוצרות. גידולים אלו אחראים ל-90% מגידולי השחלה הממאירים. לפחות 50% יופיעו בנשים שגילן 65 שנה ומעלה. קיימים 4 תת-סוגים:
Serous carcinoma – גידולים נסיובים, מהווים מרבית גידולי השחלה האפיתליאלים. הסוג השכיח יותר High grade מהווה 75% מהמקרים, מתגלה לרב (70%) כשהמחלה כבר התפשטה לחלל הבטן או אף גרורות יותר מרוחקות. כ-25% הם מסוג low grade עם פוטנציאל ממאירות נמוך ולרב לא עוברים לצורה high grade.
Clear cell carcinoma – גידולי תאים צלולים, מהווים כ-6% מהגידולים, יותר שכיחים בנשים ממוצא אסיאתי – ביפן למשל, מהווים 25% מסך הגידולים, פחות רגישים לטיפול כימי מבוסס פלטינום מאשר גידולים serous.
Endometroid – גידולים דמויי ציפוי חלל הרחם, מגיבים מעט טוב יותר לטיפולים הכימיים בהשוואה לגידולי serous.
Mucinous – יוצרים ריר, נוטים להיות גדולים מאד ויכולים להגיע לגודל של 18-20 ס”מ אך לרב מוגבלים לשחלה בעת הגילוי. ישנה אבחנה מבדלת עם גידולים מסוג זה שמקורם בדרכי העיכול ושלחו גרורות לשחלה
Germ cell tumors – מקורם בתאי הביצית (ובגברים בזרע), ומרביתם שפירים. גידולים ממאירים מסוג זה מהווים כ-5% מגידולי השחלה ומופיעים לרב בנשים צעירות או מתבגרות ופעמים רבות בשלב מוקדם בו מעורבת רק שחלה אחת.
Sex cord stromal tumors – מהווים 1.2% מסך גידולי השחלה, מקורם בתאי התמיכה, הם מתגלים לרב מוקדם בנערות ומתבגרות היות והם גורמים הפרשה לא תקינה של הורמוני המין וסיכויי הרפוי גבוהים. יש תת סוג המופיע בנשים יותר מבוגרות.
Ovarian small cell carcinoma – נדיר ביותר, חציון הגיל באבחנה 23 שנים, כשני שלישים יהיו עם רמות מוגברות של קלציום בעת האבחנה, מזכירים גידולים של תאים קטנים ממקורות אחרים כמו ריאה.
Borderline tumors of low malignant potential – מהווים כ-15% מגידולי השחלה האפיתליאלים, לרב נשים פחות מבוגרות מאשר נשים שלקו בגידולים אפיתליאלים ממאירים. בגידולים אלו, למרות שתאי האפיתל של השחלה הפכו גידוליים, הגידול נשאר על פני השחלה ולרב מתגלה בשלב 1 והטיפול כירורגי בלבד עם סיכויי ריפוי מצוינים.
דרגת המחלה:
דרגה 1 – גידול המוגבל לשחלה אחת או שתיהן (למעט דרגה 1C שם בחלק מהמצבים מוצאים תאי גידול בשטיפות של חלל הבטן). סיכויי הריפוי לרב למעלה מ-90% (וב-1C כ-85%), והטיפול הוא ניתוח ובהתאם לממצאים בבדיקה הפתולוגית של הגידול שהוסר, הרופא ישקול מתן טיפול כימי מונע.
דרגה 2 – גידול בשחלה אחת או שתיהן שמערב את אברי האגן. מהווים כ-19% מגידולי השחלה. דרגה 3 הם גידולים שהתפשטו לחלל הבטן העליונה או קשרי לימפה בבטן ומהווים כ-60% מהגידולים, ודרגה 4 הם גידולים שהתפשטו רחוק יותר. גידולים בשלבים אלו מטופלים בשילוב של ניתוח גניקו-אונקולוגי טיפולים כימיים, ובאוכלוסיות מסוימות גם טיפולים כנגד יצירת כלי דם (אנטי-אנגיוגנטים) או מעכבי החלבון PARP. ככל שהגידול מתגלה מוקדם יותר סיכויי ההישרדות עולים.
סטטיסטיקה: בארה”ב מאובחנות מידי כשנה 21,750 נשים עם גידולי שחלה, ומקרי הפטירה המיוחסים לגידול 13,940. הגיל חציוני באבחנה 63 שנים, הישרדות חציונית ל-5 שנים 48.6% לכלל המקרים (יש לציין כי הנתונים מבוססים על סטטיסטיקות של מטופלות מהעבר, ועם כניסת תרופות חדישות צפויים שינויים לטובה). ב-25% ישנה סיבה תורשתית, השכיחה היא מוטציה מולדת בגנים BRCA1/2, ויש גם קשר עם גנים נוספים כולל אלו הקשורים בתסמונת לינץ. ישנה עליה בסיכון בנשים שלא ילדו, בעליה בגיל – בעיקר אחרי גיל המעבר, בנוכחות סיפור משפחתי של גידול שחלה, כאשר יש היסטוריה אישית של גידול שד רחם ומעי גס ורקטום, בהשמנת יתר, ובטיפול ממושך בהורמונים חלופיים אחרי גיל המעבר. אנומטריוזיס מעלה סיכון פי 2-3 לתת סוגים של גידולים אפיתליאלים מסוג clear cell או endometroid. ישנה הגנה והפחתה בסיכון במתן גלולות למניעת הריון, בריבוי הריונות, וכן לאחר הסרה מונעת של השחלות והחצוצרות.
בישראל דווח בשנת 2013 על 361 מקרים חדשים (2.5% ממקרי הסרטן בנשים) ו-276 מקרי פטירה (5.1% ממקרי פטירה מסרטן בנשים – מקום 6). כשליש מהמקרים, במיוחד בנשים אשכנזיות, קשורים במוטציה מולדת (נבדקת בתאי דם) בגנים BRCA1/2 שיש להם תפקיד בתיקון נזקי DNA דו-גדילים. מומלץ לכל אישה שאובחנה לעבור בירור גנטי. במידה ולא מזוהה מוטציה מולדת בגנים אלו, בודקים את תאי הגידול למוטציה כזו שהופיעה בתאים הסרטניים (זו “בדיקה סומטית למוטציות ב-“BRCA1/2) וכן למצב של קושי בתיקון נזקים ב-DNA בגידול, בבדיקה המכונה homologous recombination deficiency=HRD. לממצאים אלו משמעות בהמלצה על מתן טיפול אחזקה מוקדם בתכשירים החוסמים את חלבון ה-PARP (נדרש לתיקון שברים חד-גדילים בחומר הגנטי).
למידע נוסף על אבחון וטיפול בגידולי השחלה ניתן להיכנס לאתר האגודה למלחמה בסרטן